מפסקי הרשז"א שהובאו לעיל אנו רואים שהוא היה ער לכתיבתו האזוטרית , ואף עשה כן בכוונה תחילה , תוך שהוא מכוון לשניים משלושת הטעמים לסוג כזה של כתיבה , שהובאו בפתיחה לסעיף זה . הטעם הראשון הוא הגנה על ציבור הקוראים . בכל אחד מן הפסקים המנוסחים בצורה מעורפלת משהו – כיבוי נורת להט , צריכת מים מדוד שמש ושימוש במחשבון בשבת – הייתה משום דאגה לאלה שאינם תלמידי חכמים . בכך מנע הרשז"א אפשרות של טעות בהבנת התשובה , כזו שעלולה להביא לטעות למעשה , תוך חילול השבת . כתוצאה מכך , הציבור יחמיר על עצמו ויישאר 'בצד הבטוח . ' הטעם השני לסוג כתיבה כזה הוא הגנה על הכותב עצמו . בפסיקתו הממליצה להימנע משימוש בדוד שמש בשבת הייתה גם משום ' הגנה עצמית , ' בשל פולמוס שנוצר בחברה החרדית בבני ברק בעקבות היתרו של הרשז"א בנושא . הוויכוח שהתעורר על השימוש בדוד שמש בשבת ידוע ומפורסם , וגם הלפרין מזכירו במאמרו שהובא לעיל . באחת משיחותיי אתו , סיפר לי הרב אהרון גולדברג , נכדו של הרשז"א , שבעיקר היה זה הרב יעקב קנייבסקי , ' הסטייפלר , ' שהתנגד ואף איים להחרים את הספר ' שמירת שבת כהלכתה , ' בשל היתר זה . לכן שינה הרשז"א , לכ...
To the book