|
|
בנסותי להגדיר את שיטתו היוריספרודנטית של הרשז"א , העליתי שני דגמים עיקריים : גישת הפורמליזם והגישה התכליתית הערכית , אולם ממגוון הפסיקות שהצגתי עולה כי לא ניתן לסווג באופן ברור את שיטתו שלו . פעמים פסק באופן פורמליסטי מובהק , ופעמים העלה ערך או תכלית שלפיהם הכריע למרות השיטה הפורמליסטית . הצגתי אף מקרה שבו העלה ערך או תכלית והכריע נגדם – כך היה בשאלת החתך העמוק בפניה של נערה . יוצא שלכאורה אין כאן שיטת פסיקה אחידה וכל מקרה נידון לגופו , ללא נקודת מוצא ראשיתית . האם יש כאן חוסר עקיבות , או שמא דבר שבמתכוון ? אפשרות אחת להסביר תופעה זו היא שאכן אין לפוסק הלכה החי ופועל בתוך מציאות מורכבת גישה מסודרת המכתיבה את דרך התנהלות פסיקתו מראש . השיטות השונות בתורת המשפט הן תאורטיות ומופשטות , שמקומן הטבעי הוא במחלקות לפילוסופיה או 153 הערך של ' השקפת התורה' מופיע פעם נוספת בסוגיית חיוב הוצאת זרע לשם קיום פרייה ורבייה מאדם שלא יוכל אחר כך לקיים המצווה בשל טיפולי כימותרפיה . שם אמר בקצרה ' אין לעשות דבר זה כי לא כך השקפתה של תורה' – ראה : נשמת אברהם , ח"ד , עמ' קפז ; אוירבך , שולחן שלמה , רפואה , ח...
To the book |
|
|