|
|
במשפט העברי חל עיקרון המכונה ' המשפחה הביולוגית הטבעית . ' על פי כלל זה הקשר בין ילד להוריו ייקבע לפי הקשר הביולוגי , ללא תלות בחוקיות הקשר שבין אביו ואמו ותוקף נישואיהם . מקור כלל זה הוא בפסוק ' כי תהיין לאיש שתי נשים האחת אהובה והאחת שנואה וילדו לו בנים האהובה והשנואה והיה הבן הבכור לשניאה . ' הפירוש החז"לי לתארים ' אהובה' או ' שנואה' אינו במשמעות הרומנטית של המושג , כי אם אהובה או שנואה ' לפני המקום' – היינו , טיב הקשר בין האב לאם הוא על פי קנה מידה הלכתי . מכאן עולה כי כל ילד שנוצר מחוץ למסגרת מוסדרת של נישואין , אפילו ' בנו מן הערווה , ' הוא בנו לכל דבר . לעומת תפיסה זו ניצב המשפט הרומי וממשיכיו במשפט הקונטיננטלי , המבוססים על עקרון ' המשפחה החוקית . ' שיטה זו קובעת את הקשר בין ילד להוריו על פי טיב חוקיות הקשר שבין ההורים , על כן ילד שנולד מחוץ 137 בן מאיר , הורות משפטית והורות גנטית . 138 דברים כא טו . 139 ספרי דברים פיס' רטו . 140 משנה יבמות , פ"ב מ"ה ; בבלי שם , כב ע"ב ; רמב"ם , הל' איסורי ביאה פרק י"ב . ה"ז למסגרת נישואין , שמכונה ' ילד לא חוקי , ' לא ייחשב בנם של הוריו הביולו...
To the book |
|
|