ד. סיכום ההלכה והגורם האנושי

לעיל העלינו את השאלה מהי נקודת המרכז שעולם ההלכה של הפוסק מושתת עליה – האם היא העולם האידאלי המופשט , או שמא האדם הראלי כאן בעולם הזה ? האם פוסק ההלכה יכול לעסוק בחיים תוך התעלמות מסוימת מן הקיום המעשי והתמקדות במושגים המופשטים או שמא מושא החקירה ההלכתית , משמע האדם , הסובייקט , הוא הגורם המעצב את שיקול דעתו ? באחת : האם עיני פוסק ההלכה נשואות לאובייקט האידאלי או שמא לסובייקט הראלי ? מן הדוגמאות ההלכתיות שהובאו לעיל עולה כי מבטו ההלכתי של הרשז"א הופנה לאדם , הסובייקט הראלי , ולא אל ההלכה האובייקטיבית האידאלית , ועל כן הקריטריונים ההלכתיים שישמשו להכרעה פוזיטיבית יהיו בני האדם , ואלה יכללו את לשונם היום יומית , חושיהם הטבעיים ויחסם הקונצפטואלי אל עובדות החיים . הרשז"א לעולם לא התעלם מן היכולת האנושית לקיים את המצווה , כפי שראינו אצל ר' חיים מבריסק והאסכולה האנליטית האידאלית שיסד . בכתבי הרשז"א אף לא נמצא דיונים או פלפולים בנושאים שאינם קונקרטיים . כאן ראוי להזכיר כי ספרו של הרשז"א , ' מנחת שלמה , ' אינו ספר שאלות ותשובות ( שו"ת ) סטנדרטי . בדרך כלל ספרי השו"ת נכתבים על סמך שאלות שנשאלו ...  To the book