ד. דיון – הסברא

ראינו ארבע תשובות של הרשז"א שבהן שילב בתוך השיח ההלכתי שלו את שיקוליו האוטונומיים – זאת , ללא דיון ולפעמים תוך התעלמות מוצהרת מהמקורות ההלכתיים הטקסטואליים . מדוגמאות אלה , ורבות אחרות , ניתן לומר כי הרשז"א ראה בסברא כלי נורמטיבי חשוב שבו הוא עשה שימוש רב במהלך הכרעותיו ההלכתיות . יש לשים לב , כי המקרים שהרשז"א בחר להפעיל בהם את שיקוליו האישיים כפוסק אוטונומי , לא היו רק בסוגיות בעלות תוקף נורמטיבי מדרבנן , אלא גם בכאלה שעוסקות בחיי אדם . עקרון שמירת חייו של האדם נחשב לנשגב מכול בתורת ישראל , וכפי שביארתי במבוא לפרק זה , אף דוחה את התורה כולה . בתשובה על שימוש במכשיר שמיעה בשבת , שאיסורו אינו אלא מדרבנן לרוב השיטות , ולשיטת הרשז"א אין בשימוש בו קושי כלל , פסק לקולא ; כך הכריע גם בתשובה על החתן שכלתו פירסה נידה , שייחוד עמה אינו אלא איסור מדרבנן , ועל כן הרשה הרשז"א לעצמו להתיר שהייה עמה מסיבות צער , בושה ושלום בית . אך העזתו מתבטאת דווקא בתשובות העוסקות בסמכותו של החולה לסרב לקבל טיפול רפואי בשל כאב וסבל שבעתיד , גופניים ונפשיים , שבהן התיר הימנעות סבילה מטיפול רפואי , ב'שב ואל תעשה ,...  To the book