ח. דיון – אגדה וקבלה

הראינו לעיל איך כבר בימי הביניים נוצרו שתי אסכולות פסיקה בקהילות ישראל , אסכולה ספרדית ואסכולה אשכנזית ; האפיון שהתמקדנו בו היה עירובם של מקורות חוץ הלכתיים בשיח ההלכתי של פוסקי ההלכה . שתי האסכולות הכניסו מקורות מן החוץ לתוך המשא ומתן ההלכתי , ברם טיבם היה שונה בתכלית . אצל חכמי ספרד היה זה טבעי לשלב בתוך פסיקת ההלכה מקורות או שיקולים שמקורם בתורת הנסתר או מהפילוסופיה , אולם שילוב של מקורות מן האגדה היה זר להם בתכלית . בשורש הכרתם היה ש'אין למדים מן ההגדות , ' וכן ' דברי אגדה לאו כשמועה הם , אלא כל אחד דורש מה שעלה על לבו ... לפיכך אין סומכים עליהם , ' ' כי כלל הוא אין סומכין על האגדה , ' וכאלה רבים . לעומתם , אצל חכמי אשכנז היה נהוג להכניס לשיח ההלכתי מקורות מן האגדה והמדרש . ולא היה זה רק לשם משא ומתן תאורטי , אלא הלכה למעשה שהביאה אף למעשים קשים כרצח בני המשפחה והתאבדות , תוך השוואת האירועים לגבורת אברהם בעקידת יצחק . ברם , שיקולים שמקורם מן הקבלה או מן הפילוסופיה לא נכנסו כלל לתוך שיקוליהם של חכמי אשכנז . לא הייתה זאת התעלמות מקרית , אלא ' כל ידיעה וכל השכלה מחוץ לתלמוד תורה נחשבו...  To the book