ב. הלכה, קבלה ופילוסופיה

לפני שאדגים ואאפיין את גישתו של הרשז"א ביחסו כלפי מקורות האגדה , אדון בקצרה בתופעה נוספת המאפיינת את מסורת רבני אשכנז , והיא יחסם לקבלה ולפילוסופיה . לעיל הראיתי כי חכמים אשכנזים , אימצו את האגדה לתוך שיח ההלכה עוד בימי הביניים , אך דחו הם מכול וכול את המקורות מספרות הקבלה או הפילוסופיה . בהמשך דבריי אראה כי גם הרשז"א פעל באופן זהה , עת שילב מקורות מהאגדה בהכרעותיו ההלכתיות , אך דחה לחלוטין מקורות מן הקבלה והפילוסופיה , כהמשך ישיר למסורת פסיקת חכמי אשכנז , שכן ראה את עצמו כממשיכה . שאלת היחס למקורות הקבלה והפילוסופיה אצל פוסק ההלכה מעוררת עניין רב , ולבירור שילובם בשיח ההלכתי הוקדשו מחקרים רבים . ישראל תא שמע הראה שהקבלה והפילוסופיה השפיעו בצורה עמוקה ורחבה דווקא על בני ספרד ופרובנס בתקופת ה'ראשונים , ' ולא על אנשי אשכנז ; ויותר מכך , אצל חכמי ספרד לא הסתפקו בפיתוח זרמים קבליים ופילוסופיים עיוניים לצד לימוד ההלכה , אלא שהדבר שולב במידה לא מבוטלת בשיקול הדעת ההלכתי ובתוך ההלכה גופה . יצחק בער הרבה להביא מקורות המעידים על עוינות ומלחמה בין המאמינים בקבלה לבין הנוהים אחר הפילוסופיה ; תא ש...  To the book