|
|
בסעיף הקודם הראיתי כיצד הרשז"א פסק על פי מסורת החיים , כהמשך ישיר למדיניות הפסיקה האשכנזית עוד מימים קדומים . קבלת מסורת זו של פסיקה , המבכרת את מנהגי ' נושאי התורה' על פני הכתוב בספרים , הייתה חלק בלתי נפרד משיקולי הרשז"א בבחירת מקורות ההלכה בעת שהוא נדרש להכריע בסוגיות הלכתיות . הראיתי כיצד הוא הכפיף את דעתו ההלכתית הראשונית שנבעה מהכתובים , בפני מסורת הפסיקה האשכנזית , שהוא עצמו היה חלק ממנה , וראה עצמו מחויב לה . אימוץ נוסף של קבלת מסורות 74 ראה בראון , החמרה . 75 תא שמע וסולובייצ'יק ( לעיל , הע' . ( 62 וראה גם ספראי , הציבור כגורם בקביעת ההלכה . פסיקה אשכנזיות המאמצות גישות או מקורות לשיח ההלכתי , נוכל למצוא ביחסו של הרשז"א כלפי מקורות האגדה , לעומת דחייתו מקורות מספרות הקבלה או הפילוסופיה , בבואו להכריע בסוגיות הלכתיות . על מנת להבהיר יותר את הדברים הללו נקדים הקדמה שתסקור את הגישות השונות כלפי האגדה , הקבלה והפילוסופיה בקרב פוסקי ההלכה מאשכנז ומספרד . כבר מאז ימי ה'ראשונים' נוצרה אבחנה בין שתי אסכולות שונות ביהדות הגולה : אסכולה ' ספרדית' ואסכולה ' אשכנזית' – בין האסכולות הללו ק...
To the book |
|
|