ד. דיון – תפיסת המנהג

ראינו מספר דוגמאות שבהן ביכר הרשז"א באופן ברור את מסורת החיים על פני מסורת הספרים ; המנהג הנהוג בציבור , לשיטתו , הוא בעל תוקף נורמטיבי משל עצמו , שאף מכריח לפרש הלכות פסוקות כדי להצדיקו . כעת נותר לנו לברר , מניין נובעת עמדתו של הרשז . "א על פי התאוריה של פרידמן וסולובייצ'יק , הפוסקים האורתודוקסים בעת האחרונה נוטים לבכר את מסורת הספרים דווקא , על פני מסורת החיים ; לשיטתם זהו ביטוי לתחושת שבר בחייה הדתיים של החברה המסורתית , בשל המשברים הקשים שפקדו את האומה , ולכן לא קיים עוד ' המנהג במדינות אלו , ' או ' מנהג המקום . ' במציאות שכזו , בין שמדובר בחורבן פיזי של הקהילות באירופה בשואה , ובין שמדובר בעקירת מקום מושבן ותפוצתן למקומות שונים , בעיקר לארה"ב , של ניתוק ברצף המסורה החיה , פונה בעל ההלכה אל המקורות האמינים יותר שנותרו , אל המסורות הכתובות , אל מסורת הספרים . נראה שלדידו של הרשז"א , המבכר את מסורת החיים , לא ניתן להחיל תאוריה זו . הרשז"א בפרט , ו'הישוב הישן' בכלל , שהחל להתיישב בירושלים בראשית המאה הי"ט , לא נפגעו מחלק ניכר מהמשברים שמונים פרידמן וסולובייצ'יק . המשברים הגדולים שהזכ...  To the book