יעיש כמודל זכרי של ״מעשה ברוריה״

כשם ש״הואשם״ ב״הנמכה״ אוריינטליסטית של דמויות התימנים בהקשר המיני , כך טענו מספר מבקרים כנגד הזז כי יעיש הוא גיבור ״קטן״ , קטן חזון , קטן מחשבה ונטול שגב הרואי או אף יכולת התמדה במאבקיו . אין זה גיבור טרגי , כי אם גרוטסקי . גם כאן ניתן להחיל לכאורה על הזז את ביקורתו של סעיד כלפי פרשנותו האטימולוגית של ברנרד לואיס למונח תשורה המציין בערבית המודרנית ״מהפכה״ . לואיס הטעים כי בערבית הקלסית פירוש המילה הוא ״להתרומם״ – כגון התרוממותו של גמל מוברך , וכן ״להתפעם״ או ״להתרגש״ . על התבטאות זו קבל סעיד כי היא משקפת שיח אוריינטליסטי מנמיך ומתנשא הרואה במרי הערבי לא מאבק למען ערכים אלא התרגשות חייתית , שתיאוריה מהולים באפיונים של עוררות מינית מן הסוג הנחות ביותר . אולם קריאה של יעיש לאור התמה ״מעשה ברוריה״ מראה כי האופן שבו עוצבה דמות הגיבור ברומן אינו משקף שיח אוריינטליסטי מתנשא ( המזרחי כ״בהמי״ , ( אלא יוצר זיקה סלקטיבית בין דיוקן הגיבור ה״יהודי עברי״ לבין תכונה המסומנת כ״נשית״ במרחב התרבות היהודי , כאטריבוט שעיקרו חיובי . בחלקו האחרון של הרומן אירח יעיש בביתו את יוסף מכאוב שדמותו מעוצבת ברומן כ...  To the book