ייחודו של הרומן יעיש בתוך ״הפרויקט התימני״

בניגוד לסיפורים תימניים אחרים של הזז , ברומן יעיש אין אפשרות למקם את הדמויות על אותו רצף מוכר של טיפוסים יהודיים ( ״קומדיה יהודית״ ) ללא פעולה של הפשטה וסטרוקטורליזציה . הזז בחר להפקיע את זיקותיו של רומן זה מן החיים בהווה הארצישראלי שבו הוא נכתב ( ירושלים של שנות הארבעים והחמישים , ( ולמקם את העלילה בצנעא , בשלהי המאה התשע עשרה . בחירה זו ביטלה מלכתחילה את האפשרות למצוא בסיפור התייחסות גלויה לראליה של ארץ ישראל בשנות הארבעים והחמישים . הזז העלים כליל גם את הקשר ההיסטורי המתבקש ביותר למפעל העלייה הציוני , וגיבוריו הצנעניים כלל אינם מודעים לחלקם של התימנים בעליית תרמ״ב וספיחיה . כך גם יוסף מכאוב , השד״ר המשיחי מארץ ישראל שמופיע בצנעא בכרך הרביעי , מייצג את דמות השד״ר הישנה , שהיא נטולת זיקה לראליה של העת החדשה . בדומה להיבטים הגאוגרפיים היסטוריים , גם בהיבט האנתרופולוגי יעיש מעורר תחושה של היעדר נקודת יחס מוכרת כלפי החומר הכלול בו . אמנם ישנם ברומן תיאורי פנים וגוף של הדמויות האופייניים לתימנים , אולם האפיונים האנתרופולוגיים בולטים בהיעדרם : בהיושבת בגנים טרח הזז לספר כבר בפרולוג במה נשת...  To the book