|
|
טבלה זו מעידה על העדפה ניכרת לחרוזי שורשים טהורים על פני חרוזי סיומות דקדוקיות טהורות . ציפיתי שתימצא עדיפות מקבילה לשירים שיש בהם רוב של חרוזי שורשים על פני שירים שיש בהם רוב של סיומות דקדוקיות . המספרים שלעיל מעידים על ההפך הגמור . עובדה זו , התמוהה במבט ראשון , ניתן לפרשה , לדעתי , בכך שבמקרים שבהם שאפו המחברים לחריזת שורשים במפורש – לא ויתרו על כך גם אם נתקלו בקשיים ; ואילו במקרים שבהם לא שאפו למידה כזאת של שכלול והסתפקו בחרוזי סיומות דקדוקיות , אף בהם " הגניבו , " לשם גיוון , חרוז שורשים , או אפילו חרוז אנטי–דקדוקי , כל אימת שיכלו . מה שאולי חשוב יותר מבחינת העבר ההומוגני הוא , שהיו הבדלים אינדיווידואליים בין המשוררים מהבחינה הזאת , כפי שתעיד טבלה . 2 פה הקשת משתרעת מכפליים חרוזי שורש מאשר חרוזי סיומות דקדוקיות אצל משה אבן עזרא ורוב ניכר אצל שלמה אבן גבירול , דרך חלוקה שווה כמעט אצל יהודה הלוי , עד כפליים יותר חרוזי סיומות דקדוקיות מאשר חרוזי שורשים אצל אברהם אבן עזרא , 100 % ו– חרוזי סיומות דקדוקיות אצל לוי אבן–אלתבן . ואולם , ההישגים המרשימים ביותר של חריזה אנטי–דקדוקית אינם מתג...
To the book |
|
|