קאטרינה של אפלפלד ו"תסביך העקדה"

צחי וייס יותר מעשרים שנה לאחר פרסום טוטם וטאבו טען זיגמונד פרויד במסתו משה האיש ואמונת היחוד כי הדחקת רצח האב שביצעו היוצאים ממצרים במשה זכתה להתמודדות חלקית ביחסה של הנצרות הפאולינית למותו של ישו : פאולוס , היהודי הרומאי מתרשיש , נאחז בתודעת האשמה והבחין הבחנה נכונה במקורה ההיסטורי הקדום . הוא כינה אותה " עוון אבות" [ ... ] למעשה היה חטא זה , שעונשו מיתה , הרצח שרצחו את האב הקדמון , את האב שאחרי כן האליהוהו . אבל בזכרון עלה לא מעשה הרצח , כי אם במקומו הזיון הכפרה [ ... ] בנו של האלוהים הניח שימיתוהו , אף שהיה חף מפשע , וכך קיבל על עצמו את אשמת כל אדם . תחושת חטא קדמון שמקורה ברצח זה אפפה את העם היהודי ובמותו של ישו , הבן , כופר במידת מה חטאם הנורא של הבנים . אמנם ראוי להדגיש כי פרויד אינו מציג את הכנסייה בכללותה בבחינת אפשרות תאולוגית " בריאה" יותר מצור מחצבתה היהודי , להפך , הוא סובר כי ניצחון הנצרות הוא ניצחונה של דת אמון האלילית על דת אתון , * ראשיתו של מאמר זה בהרצאה בסמינר חוקרים על התפיסות המטפיזיות בסיפוריו של אפלפלד , בהנחייתם של אבידב ליפסקר ואבי שגיא , במכון שלום הרטמן בירוש...  To the book