יוסף אחיטוב תמורות בהתייחסות של הציונות הדתית ל"צדק חברתי"

בציונות הדתית של אותם ימים התפתח תהליך " גיור " מעניין של ערכים ו של מטבעות לשון שהיו בשימוש בציונות הכללית וב " תנועת העבודה , " תוך הדגשת האותנטיות היהודית שלהם , ותוך התרסה כנגד חיקויהם הזולים יותר ממקורות נוכריים . תהליך זה לא נעשה בשום פנים משיקולים אפולוגטיים או משיקולים אופורטוניסטיים נקודתיים . מאפיין נוסף של האווירה הרוחנית ששררה באותם ימים היה הנכונות לכלול ערכים כלל - אנושיים , ובעיקר ערכים מוסריים כלליים , בתוך תפיסת העולם הדתית , באופן כמעט לא מסויג , ומיעוט משקלן של ההתבטאויות בדבר תהום מטפיזית ואונטולוגית הקיימת , כביכול , בין העם היהודי ובין הגויים . כבר בשנות העשרים חתרה " הפועל המזרחי , " ולימים החליפה אותה בכך תנועת " הקיבוץ הדתי , " להעניק צביון יהודי דתי מקורי לערכי רוח ול אידיאלים מוסריים כלל - אנושיים . בשדה השיח המשותף והפתוח הזה , יכול היה הרב שמואל חיים לנדאו , על ידי כך ש " גייר " את הסוציאליזם , להשמיע כלפי " תנועת העבודה " את הביקורת הזו : "במידה שתנועת העבודה בארץ ישראל הולכת ומתקרבת במעשיה ו בהליכותיה לדרכי הפרולטריון בעולם כולו , היא מתרחקת מצורתה האמיתי...  To the book