|
|
מחאתם הציבורית של חולי סרטן המעי הגס בשנת 2006 העלתה לסדר היום הציבורי את הדיון בשאלת מדיניות תקצוב הבריאות ככלל , ובקריטריונים שנקבעו לחלוקת המשאבים הציבוריים במסגרת סל התרופות בפרט . החולים התמקדו אמנם בצרתם הפרטית כאשר ביקשו לערער על החלטת ועדת סל התרופות ביחס לתרופה ספציפית המסוגלת להאריך את חייהם , ועם זאת זעקתם עוררה עניין מחודש בשאלת היחס הראוי אל תקציב הבריאות במסגרת תקציב המדינה הכולל . תביעתם היסודית של החולים היתה כי לא ייתכן מצב שבו חולים מתים טרם זמנם משום שאינם מסוגלים לממן קניית תרופות המסוגלות להאריך את חייהם , והממשלה והמדינה מתנהלות כאילו הכול מתנהל כשורה . הכסף הנצרך למימון התרופות כולן מצוי בקופת המדינה , אלא שדאגתם של קברניטי המדינה נתונה לנושאים ולצרכים אחרים . תקציב המדינה מחולק לצרכים אחרים ולמטרות שונות , והדאגה לחיי החולים נדחית לתחתית הסולם . בהסתכלות ראשונה , נדמית זעקת החולים פשוטה וברורה : כיצד באמת יכולה מדינה לגלות אטימות וחוסר אכפתיות כה גדולה למצבם של החולים ? איך ייתכן כי המדינה בוחרת לתקצב מופעי בידור , ולבנות מחלפים חדשים , בעוד שחולים מתים מהיעדר ת...
To the book |
|
|