שאלה: האם יפה נהגו אנשי חברה קדישא שפנו אל המת וביקשו סליחתו לאחר שנסתם הגולל? האם אין כאן עבירה על האיסור לדרוש אל המתים?

תשובה ב " ה כ " ז בשבט תשל " ד השלום והברכה , ברצוני לענות לך על מכתבך מתאריך כ " ח בטבת תשל " ד ולהודיע לך שיפה נהגו אנשי החברה קדישא בירושלים וכן אנו מוצאים בתלמוד , בכמה מקומות , שפנו בתפילה למתים שיבקשו רחמים על החיים , כגון במס ' תענית ( טז , א " : ( וחד אמר כדי שיבקשו עלינו מתים רחמים , " ושם ( כג , ב : ( "רבי מני בריה הוו קא מצערי ליה דבי נשיאה , אישתטח על קברא דאבוה אמר ליה אבא אבא " וכו ' ובמס ' סוטה ( לד , ב : ( "אמר רבא מלמד שפירש כלב מעצת מרגלים והלך ונשתטח על קברי אבות אמר להן , אבותי בקשו עלי רחמים " וכו ' ויש לעיין שם בתוספות ד ה " " אבותי " וכבר כתבתי על זה מאמר גדול והוכחתי , עפ " י הפוסקים ועפ " י הבית יוסף , שהאיסור לא לדרוש אל המתים חל רק כשדורשים לגוף של המת , אבל אין שום איסור לפנות ולדרוש לנשמה ולרוח של המת וכן נהגו כל ישראל להשתטח על הקברות בימי צום ובערב ראש השנה , כפי המבואר בשו " ע או ) ח " סי ' תקפא סוף סעי ' ד ) וב " באר היטב " שם " ס ) ק יז ) מביא אמנם בשם המהרי " ל ש " המתפלל על קברי הצדיקים אל ישים מגמתו נגד המתים , אך יבקש מהשי " ת שיתן עליו רחמים בזכות...  To the book