|
|
תשובה ב " ה ז ' בתמוז תשמ " ח השלום והברכה ישכנו באהלכם , בתשובה לשאלתך מתמוז התשמ " ח הנני לענות על ראשון ראשון : א אם מדובר באדם או בזוג חילוני שסביר להניח שלא ישנה דרכו ע " י התוכחה או ההערה שלך , אין להגיב כלל על דבריו ועל העבירה שעובר או עוברים מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין ( ביצה ל , א ) וכשם שמצוה לומר דבר הנשמע כך מצוה שלא לומר דבר שאינו נשמע ( יבמות סה , ב ) ב עקרונית , אין הבדל אם מדובר בעבירה שיש לה זיקה לטיפול שלך לעבירה אחרת אבל בכל זאת , כשאת מדברת עם האיש או האנשים בנושא הטיפולים שלך ומתוך הדברים משתמע שהם עוברים עבירה , ראוי שתעירי להם שלפי ההלכה היהודית זה אסור , מבלי לנסות לדרוש מהם להפסיק את הנוהג שלהם ג אם את נמצאת עם מישהי או מישהו בטיפול ממושך וקיימת אפשרות סבירה שדבריך ישפיעו עליהם לטוב , תעירי להם שהדבר אסור לפי הדת היהודית ד אם המטופלים הם דתיים או מסורתיים , יש להודיע להם בשפה רפה את חומרת העבירה , אם היא עבירה מן התורה , ולא בטון של תוכחה , כי מצינו בתלמוד בשם ר ' אלעזר בן עזריה : "תמיהני אם יש בדור הזה שיודע להוכיח " ( ערכין טז , ב ) ה במסגרת קבוצתית אין...
To the book |
|
|