אלישע בן אבויה

הבה נחזור אל תחילת הסיפור : " תנו רבנן : ארבעה נכנסו לפרדס . " אותו פרדס מיסטי שבו יכול האדם למצוא את החוכמה שתציל אותו מפני הבינוניות ואף מן האבסורד שבחיים . היו שם שמעון בן עזאי , שמעון בן זומא , אלישע בן אבויה ורבי עקיבא . רבי עקיבא הוא שנטל על עצמו את תפקיד המנחה , אולי משום שהיה מבוגר מחבריו או מוכשר מהם . הגמרא מספרת כי בהגיעם אל מול עמודי שיש לבנים הוא המליץ להם כי בשעה שהם נכנסים אל תוך הלובן הבוהק הזה , שלא יפצחו בזעקות " מים , מים " כי יהיה זה דבר שקר , ואלוהים לא יהיה מוכן לקבל שום שקרן . כפי שנאמר : " לא ישב בקרב ביתי עשה רמיה , דבר שקרים לא יכון לנגד עיני " . מכיוון שלא שמעו בקולו נענשו חבריו של רבי עקיבא כאזהרה לאחרים : בן עזאי הציץ ומת , בן זומא הציץ ונפגע נפשית , כלומר - איבד את שפיותו ואלישע בן אבוי איבד את האמונה . רק רבי עקיבא יצא ללא פגע . נכנס בשלום ויצא בשלום . ההרפתקה שהחלה בטוב מסתיימת אפוא בדרמה . מתברר כי ידע עלול להיות מסוכן ואי - אפשר לרכוש אותו בלי להיפגע . מבטים אסורים מסוימים הופכים להיות הרסניים לעצם הקיום . מרוב תשוקה להגיע אל האש המושכת אותם אליה , שוק...  To the book