מפעל החקיקה עבור השטחים

הדין ביהודה ושומרון עד 1967 כלל שלושה רבדים : דין עות'מאני , דין מנדטורי ודין ירדני . באופן דומה , המצב המשפטי ברצועת עזה כלל מרכיב עות'מאני , מנדטורי ומצרי . ההכרה בתקפות המשטר המשפטי הקיים באה לידי ביטוי בשני מנשרים שנחתמו עם סיום כיבוש הגדה ורצועת עזה . במנשר השני , ' מנשר בדבר סדרי שלטון ומשפט , ' נאמר כי " המשפט שהיה קיים באזור ביום כ"ח באייר תשכ 7 ) "ז ביוני ( 1967 יעמוד בתוקפו , עד כמה שאין בו משום סתירה למנשר זה או לכל מנשר או צו , שיינתנו על ידי , בשינויים הנובעים מכינונו של שלטון צה"ל באזור . " המנשר הודבק על קירות הבתים ותוכנו הוכרז ברמקול לתושבים . המשפט הבין לאומי קובע שכאשר מדינה כובשת שטח שאינו חלק משטחה הריבוני , המשטר המשפטי שם אינו משתנה ונותר המשטר שהיה עובר לכיבוש . זאת מתוך ראייה שלפיה מטרתם של דיני 11 מ' דרורי , החקיקה באזור יהודה ושומרון , ירושלים , 1975 עמ' . 111-113 הדין על רמת הגולן וסיני הוסדר באופן שונה מעט . לא אדון בו במפורט כאן . ניהול שטחים מוחזקים על פי המשפט הבין לאומי היא להשאיר את המצב בשטח המוחזק בעינו , כפיקדון לזכותו של הריבון המקורי לחזור לשטח בת...  To the book