הסיפור הבסיסי

בעשור הראשון למדינה הופנתה פעילותם הפוליטית של ערביי ישראל אל שלושה אפיקים : מפלגות ערביות הקשורות למפא"י , מפלגת הפועלים המאוחדת ( מפ"ם ) והמפלגה הקומוניסטית הישראלית ( מק . ( "י התארגנותה של אל ארד בראשית העשור השני כתנועה שאינה חלק מאותן מפלגות הייתה תופעה חדשה בנוף הפוליטי הישראלי . על רקע הקרע בעולם הערבי , בשנת , 1959 בין מחנהו הפרו סובייטי והקומוניסטי של ראש ממשלת עיראק , עבד אל כרים קאסם , לבין מחנהו הלאומני והפאן ערבי של נשיא מצרים , גמאל עבדל נאצר , נוצר מתח במק"י , המפלגה הקומוניסטית הישראלית . קבוצת אינטלקטואלים ערביים צעירים פרשה מהמפלגה ובשלהי שנת 1959 החלה לארגן תנועה פוליטית ערבית שנקראה אל ארד – תנועה ראשונה שלא הייתה בה דריסת רגל ליהודים , וזאת בשלב שבו רבים מהמנהיגים במק"י וכמחצית ממצביעיה היו יהודים . בין מנהיגיה של התנועה החדשה בלטו מנצור כרדוש , חביב קהוג'י וסברי ג'ריס . אל ארד , להבדיל מהחלופות המפלגתיות האחרות , הציעה מצע לאומי פאן ערבי , ולא סוציאליסטי או קומוניסטי . אל ארד דגלה בשינוי הסדר הפוליטי הפנימי והאזורי שנוצר בתום מלחמת העצמאות , בשנת , 1949 ולא הסתפק...  To the book