אבחן להלן את ההתפתחויות בתחום מאסר החייבים , למן כניסתו לתוקף של חוק ההוצאה לפועל הנ"ל באמצעות שלושה תהליכים . הראשון , תיקוני החקיקה במהלך התקופה ; השני , ההתפתחות מלמטה והפרקטיקה הנוגעת למאסר , כפי שהתגבשה במשרדי ההוצאה לפועל ; השלישי , התייחסות מלמעלה – מפסגת הפירמידה השיפוטית – שהיא בית המשפט העליון , לחקיקה , לתיקוניה , לתקנות שהותקנו מכוחה ולפרקטיקה שלה . חוק ההוצאה לפועל מ , 1967 תוצר ישראלי מקורי , ביטל , עם כניסתו לתוקף ב , 1 . 9 . 1968 את חוק ההוצאה לפועל הזמני העות'מאני ואת פקודת החוב ( מאסר ) המנדטורית . כל החייבים , החובות והנושים נכנסים לגדרו 36 החריגים היחידים הם ביחס לחייבים שהם קטינים , פסולי דין או חיילים , ושאותם אין לאסור , ולחייבי מזונות , שאותם ניתן לאסור ללא סייגים . 37 פקודת החוב ( מאסר , 1931 , ( חא . 584 "י של משטר אחד , שניתן לאסור במסגרתו חייבים לתקופה של עשרים ואחד יום . מתן צו המאסר על ידי ראש ההוצאה לפועל מוגבל בשני סייגים בלבד . את הראשון , הפרוצדורלי , שקודם לצו המאסר , ייתן ראש ההוצאה לפועל כצו לתשלום החוב , בין בשיעורים ובין בתשלום אחד . צו תשלומים...
To the book