עיצוב מערכת בתי המשפט הישראלית

הניסיון לבסס מערכת וולונטרית ליישוב סכסוכים בין יהודים – ' משפט השלום העברי' ו'משפט החברים' בהסתדרות – בנפרד מהמערכת השיפוטית של השלטון המנדטורי , לא צלח . התחום השיפוטי היה אחד התחומים המעטים בהם לא פיתחו מנהיגי היישוב היהודי בתקופת המנדט מערכת מוסדית אלטרנטיבית לזו של השלטון המנדטורי , כחלק מתהליך של התארגנות והתחזקות יישובית וכהכנה להתנתקות מהשלטון הזר ומהתושבים הערבים . שהרי גם בשלב המעבר שבין החלטת החלוקה להכרזת העצמאות , לא הוקצו משאבים משמעותיים להקמת מערכת שיפוטית למדינה שבדרך . התזכירים שכן נכתבו על ידי מספר משפטנים באותה תקופה לא זכו להתייחסות של ממש מצד בן גוריון ושאר מקבלי ההחלטות המרכזיים , שהתמקדו בארגון מוסדות הביצוע והצבא . על כן אין זה מפתיע , שההכרזה על הקמת מדינת ישראל התייחסה לרשות המחוקקת ולרשות המבצעת , אך לא התייחסה כלל לרשות השופטת , וגם שפקודת סדרי שלטון ומשפט לא קבעה את מבנה , סמכויות ואיוש מערכת בתי המשפט , להבדיל מהרשויות האחרות , למרות שאורי ידין , שהיה אז 16 מאז כתיבת פרק זה התפרסמו בנושא : ד' דה פריס , ' צמיחתו של מוסר פועלים ביישוב היהודי : משפט חברים של...  To the book