כישלון ההכנות המשפטיות להקמת המדינה

מדוע אפוא אימצה פקודת סדרי השלטון והמשפט את ההסדרים של יצירת המשכיות משפטית מוחלטת – הסדרים שהיו ממוקמים בקצה ספקטרום הדעות – ולא את אופציות הביניים שהוצעו ושנראו מקובלות יותר בקרב הפוליטיקאים והמשפטנים המעורבים בקבלת ההחלטות ? וכיצד ניתן להסביר את העובדה שבסוגיית מקומו של המשפט העברי כמקור נורמטיבי למשפט המדינה התקבלה החלטת המשכיות שהייתה קרובה לעמדת הקוטב החילוני של הספקטרום , ואילו בסוגיית היקף תחולת הדין הדתי בתחום המעמד האישי – הוסכם על עמדה הקרובה לקוטב הדתי של הספקטרום ? בעוד המועצה המשפטית מתנהלת בלוח זמנים איטי , הנובע מקשיי תפקודה , ומאופיו של הליך הניסוח של חקיקה משפטית , הואץ מאוד לוח הזמנים של האירועים החיצוניים , הצבאיים והדיפלומטיים . לוחות הזמנים של ההיערכות המשפטית התבססו מלכתחילה על החלטת החלוקה של האו"ם , ולפיה תאריך היעד לעצמאות מלאה של המדינה היהודית והערבית הוא 1 באוקטובר 1948 ( כולל שלבי ביניים ב 1 באפריל וב 1 באוגוסט . ( במהלך הדרך היה ספק אם החלטת האו"ם תיושם , תידחה או תוחלף בהחלטה אחרת . בסופו של דבר התברר כי לא רק שהחלטת החלוקה אכן עומדת להתבצע אלא שמועד ס...  To the book