הסדרת היחסים בין דתיים לחילונים בתקופת הקמת המדינה

הדיון על הסדרת מערכת היחסים בין חילונים לדתיים בתקופת ראשית המדינה מציב כמה שאלות מרכזיות : מתי ומדוע התגבש דפוס ההסדר המתבסס על הסכמה בציבור הישראלי ובקרב נציגיו הפוליטיים ולא על הכרעת רוב דמוקרטי בהליך הצבעה ? האם ההסכמה שאליה הגיעו הצדדים הייתה לשמר את המצב המנדטורי יישובי כפי שהוא ? כלומר , הסכמה על הקפאת הסטטוס קוו אנטה ? האם ההסדר המשפטי שהתגבש בימיה הראשונים של המדינה היה דומה בפועל להסדר שהתקיים בתקופה המנדטורית ? האם ההסדר עליו הוסכם היה פורמטיבי , במובן שלא חלו בו שינויים מהפכניים בהמשך הדרך ? האם ניתן להשיב על כל אחת מהשאלות הללו באופן דומה – ביחס לתחומים שונים במערכת היחסים שבין דתיים לחילונים , או שעלינו לדון בכל תחום בנפרד ? תשובתי לשאלה האחרונה היא שלמערכת יחסים זו היבטים אנליטיים שונים , כגון הבטחת אורח החיים של האוכלוסייה הדתית ברמות הפרט והקבוצה ; הענקת צביון יהודי לספרה הציבורית ; המשמעויות הסמליות של היות המדינה יהודית ומידת התערבותה של הדת בחיי הציבור החילוני בספרה הפרטית . מערכת היחסים המורכבת באה לידי ביטוי בכמה סוגיות קונקרטיות המצויות במחלוקת , כגון אזכור אלוהי...  To the book