מעגלי זהות

מירה המשפחה שבה גדלתי היא המעגל העיקרי אשר עיצב את אישיותי כאדם וכאמן . רק בדיעבד אני מבינה עד כמה הייתה זו משפחה מיוחדת : הוריי , אף שהיו שניהם עקורים ממולדתם הרוחנית האירופית , גם מבחינת הנוף וגם מבחינת השפה , הצליחו בכל זאת לבנות כאן בית ישראלי שורשי , גם אם השפה היומיומית שדיברו בה לא הייתה עברית . אמי ושני אחיה הגיעו לארץ מבודפשט , במהלך שהיה טבעי למי שגדלו בבית ציוני פעיל . האחים השלימו את לימודיהם באוניברסיטה העברית שעל הר הצופים , ואילו אמי , שכתבה ופרסמה מגיל צעיר בעיתון שערך סבי , עבר ועתיד , ויתרה עם עלייתה ארצה על כתיבה בשפה החדשה והתמסרה לבניית הבית המשפחתי . מאוחר יותר היא מצאה אפיקי ביטוי אחרים כשהתחילה לצייר וללמד במגמות אמנות ואופנה בבתי ספר מקצועיים . אבי גדל בבית אופייני לקהילת הגולים הרוסים בברלין בשנות ה , 20 בית שהיה ספוג אווירה פילוסופית הגותית . בגיל 19 הוא עזב את ברלין , הגיע ארצה , התגלגל ללימודי אדריכלות בלונדון , ומשם חזר ארצה עם הצבא הבריטי כאדריכל מהנדס והיה אחראי על תכנון ובנייה של כמה מן המחנות הצבאיים ברחבי הארץ . אחר כך הצטרף לשורות ההגנה ועם קום המדי...  To the book