שיחה שלישית לקבל את הריבוי שבתוכנו

מירה : בשיחה האחרונה דיברנו על מוסיל ועל המקום שהוא תופס בהתפתחות הרוחנית שלך . הוא היה מעין נקודת מפנה , הוא “ זרק" אותך למקום שאתה נמצא בו היום . אנדרה : זה היה תהליך , וזה היה מקור של אנרגיה עצומה . אם אני מנסה להבין מה כל כך תפס אותי במוסיל , אני חושב שזה ה"אנציקלופדיות" שביצירתו , האינסופיות שבה , העובדה שאפשר לעסוק בכל חומר , העובדה שביצירה — כמו בחיים — אין בעצם חומר לא מעניין . הרבה מהיצירות שלי הן מעין “ אנציקלופדיות , " אי אפשר להגדיר אותן במובן הרגיל . הן לא דומות ל"תוצרים" של החשיבה המוזיקלית , אלא יותר לחשיבה עצמה . בזה אני בהחלט גם תלמידו של ג'ויס . מירה : כלומר ההשפעה של מוסיל היא על הקונטקסט של היצירות שלך ועל הטקסטורה שלהן ? אנדרה : זה בא ממקום הרבה יותר רחוק . אבל הספר תפס אותי . עד אז לא קראתי ספר כל כך מסכם , וגם עמוק , שיש בו באמת הכול . זה רומן לכאורה , אך הוא מיד “ מתפוצץ" מרוב כל הרעיונות שיש בו , הרעיונות שמוסיל חשב עליהם במשך עשרים שנה , והכול בספר אחד . הוא מת לפני שסיים לכתוב , והספר עדיין לא גמור . החלקים הכי יפים הם אלה שהוא לא סיים . הספר עוסק באח ואחות ,...  To the book