הציונות הדתית לאחר ההתנתקות

פיוס כעת שלום לרב , בתשובה שענית היום " ) האם יש עם מי להתפייס ?"( כתבת , ש " אני מתנגד כיום לפיוס . אין לי רצון להתפייס כעת , וייקח זמן עד שיהיה לי רצון לעשות זאת ... אין טעם בשום פיוס אם לא פותחים קודם כ ול בקילוף המסיכות כולן , וביכולת לומר את הדברים הקשים ביותר האחד כלפי השני - " .... האם אין בדברים אלו משום הרחבה והעמקה של הקרע הקיים ? האם לא צריך לומר שהפיוס הוא מטרתנו , גם אם עדיין יש בדרך מכשולים רבים ? איני שואל כדי להתריס אלא כדי להבין . אודה לך מאוד אם תוכל להרחיב בנושא . שלום וברכה , יש שני מסלולים לפיוס . ראשון בהם הוא מריחת הכאב ההדדי והביקורת הנוקבת , וכניסה לאווירה של חיים ביחד . איני מוצא בפיוס כזה טעם , גם בשל העובדה שהוא לא אמיתי , גם בשל העובדה שהוא לא יחזיק מעמד , וגם בשל תחושה קשה מאוד שהצד השני אינו כן בדרכו . לעומת זאת , יש פיוס המתחיל ביכולת לקלף את המס יכות ולומר את הביקורת ההדדית הקשה . בהמשך יש להקשיב היטב אם הביקורת נקלטת , וזאת על ידי הקשבה לא למה שנאמר בדיאלוג כי אם למה שכל קבוצה אומרת לעצמה פנימה . רק כשמגלים שיש בסיס משותף להפיכת הקונפליקט לדילמה , אפשר...  To the book