זה לא זה

על שאלה זו עונים זשיל דלז ופליקס גואטרי בספרם אנטי אדיפוס . המשפחה הזוגית ״הגרעינית״ , משפחת ״אבא-אמא״ , היא שמצמצמת את אפשרויות החיקוי וההזדהות . הצמצום לאב או לאם בלבד מרדד את אפשרויות הזהות . זהו ״משטר של זיווג אנשים״ , זיווג בלעדי וייחודי של החלופות העומדות לפני הילד או הילדה . במקום להציג במשפחה ריבוי של התנהגויות וזהויות , מוצגים לילד ולילדה שני הורים הפועלים זה ביחס לזה כהיפוכים . או אבא או אמא . אין אפשרויות נוספות . דלז וגואטרי מוסיפים , ״זו לא שאלה של הכחשת החשיבות של ההורות או של קשר האהבה של ילדים וילדות לאמהות ולאבות . זו שאלה של ידיעת המקום והפונקציה של ההורות״ . השאלה לא צריכה להיות : האם ילד מחקה את אמו או אביו , מעתיק את התנהגותם או חוזר על ביטויי הרגשות שלהם . זו גם לא השאלה : האם האם אוהבת את בנה או בתה . השאלה , לטענתם , היא : מדוע רק סוג אחד ובלעדי של חיקוי או קישור ליבידינלי אפשרי . כאשר ריבוי האפשרויות מדולדל לכדי ניגודים , מידלדלת האפשרות לכדי הכרח . פרויד מדגים : די לנו לחשוב על עדת הנשים והנערות אחוזות האהבה הרגשנית , הנלחצות למחיצתו של הזמר או הפסנתרן לאחר הק...  To the book