לא אני!

לאקאן , בדומה לפרויד , מתנגד נחרצות להעברה כאמצעי טיפולי . הוא חוזר אל משנתו של פרויד ומדגיש את מנגנון ההתנגדות שבבסיס ההעברה . בסמינר השמיני , בין 134 לאקאן אומר , ״הסובייקט שאמור לדעת בטיפול , הוא האנליסט״ . ( Lacan XI , p . 225 ) ראו סמינר , 11 הפרק ״הסובייקט שאמור לדעת״ . 135 גשואן דוויד נאזיו ( Nasio ) מתאר את תפקיד המטפל / ת מנקודת מבט של מטופל . בעבור מטופל , הביטוי ״הסובייקט שאמור לדעת" פירושו לא רק שהמטופל מניח שלמטפל יש מידע עליו , אלא שהמטפל הוא מקור הסבל של המטופל . המעורבות של המטפל בחיי המטופל , בשלב ההעברה , היא כל כך גבוהה , שכל אירוע בלתי צפוי נחווה כאירוע שהמטפל אחראי לו באיזה שהוא אופן , והמטופל , טוען נאזיו , תוהה אם המטפל אינו הגורם לכך Nasio , 1998 , ) . ( pp . 18-20 Lacan XI , p . 232 136 Lacan EC p . 184 , p . 225 137 13 שם , עמ' , 1 4 עמ' . 226 , 1960-1961 הוא מתמקד במושג ״העברה״ , ועובר , במקום לטקסטים של פרויד העוסקים במושג זה , לדיאלוג " המשתה" לאפלטון . ניתוח של סדרת הנאומים על ארוס , אל האהבה , וניתוח של רצף האירועים המתרחשים ב"משתה" מאפשרים ללאקאן לזהות א...  To the book