התנגדות פוסט־פרוידיאנית

להבדיל מאיש הזאבים , הנערה הלסבית לא התנגדה לפרשנותו של פרויד . תגובתה , ״כמה מעניין״ , אף לא הצביעה על אפשרות של התנגדות . אחרי ככלות הכול , היא הייתה פמיניסטית ולסבית , אך למעשה הנערה הייתה יותר פרובוקטיבית מכפי שפרויד היה יכול לשער . הפסקת הטיפול מצביעה על התנגדותו של פרויד וחוסר יכולתו להתמודד עם תכנים יותר שערורייתיים משל עצמו . הוא התנגד לאפשרות שיש נשים שאינן מבקשות למצוא חן בעיני גברים ולעורר את תשוקתם המינית . מחשבה זו מזעזעת את פרויד , אף יותר מהמחשבה שילדה מעדיפה לפנות את מקומה בעבור אמה השואפת לעורר תשוקות בגברים צעירים , אף יותר מהמחשבה שאם תהדוף את בתה ותמנע ממנה אהבה בגלל רצונה למצוא חן בעיני גברים צעירים . החשיבה על אפשרויות כאלו דורשת מפרויד להתגבר על התנגדויות , שכפי הנראה הוא לא היה יכול להן . הבנה זו של מנגנון ההתנגדות , ופעולתו של פרויד לא רק על מטופליו אלא גם על קוראיו וקוראותיו , יכולה להסביר בעיה שהטיפול הפסיכואנליטי ניצב לפניה כיום . הפנייה לטיפול כיום והגילוי שאירוע מיני אדיפלי כלשהו הוא הגורם לסימפטומים אלה או אחרים שיש לי , לא די בהם על מנת לעורר את ההתנגדות...  To the book