על נחמת הטיפשות ועל המשיכה לאלימות מכתב הפרידה מאמא חובה

יושבת ב " באר לחי רואי " - בעוד ששרה בזמן העקידה העדיפה לא לראות . ואת ? למה ויתרתי לך בקלות כזו ? למה בחרתי להאמין שלא יכולת אחרת ? האם נשים שחיות בסביבה אלימה פוטרות את עצמן מאחריות בעזרת העיוורון והטיפשות ? האם זו ה ' הנחה ' שאני עצמי הצעתי לך ? כל כך מבהיל אותי לראות מה חולל בי המסע איתך . המפגש בין הסיפור שלי , הסיפור שלך והסיפור של שרה המקראית מעורר אותי לראשונה לשאלה שעד כה לא העזתי להעלות בדעתי : האם ייתכן כי שרה , בסתר לבה , חשקה בגבר העוקד כיוון שהוא עוקד ? האם היא נמשכה לאישיות עוקדת - מנחמת , לדמות גברית הבולעת אותה ואת בנה ומציעה לה חיים באותו רגע ממש ? Neri : From : To רוחמה Saturday , February 14 , 2009 , 06 . 08 AM : Sent : Subject לא מוותר לך מה יהיה ? לא עושים עסקאות עם השטן . תראי מה את בעצם אומרת פה : כדי להסביר לעצמך איך אי שה שחטפה כל כך קשה - שתקה , את מניחה שהיא , במעמקי לבה , רצתה את קרבתו של הפוגע . למה ? כדי לקבל ממנו חיות ( עונג ? חסות , ?( כי את זה אפשר לקבל רק מגברים חזקים , שהם , מה לעשות , גם לפעמים פוגעים . זה כמעט ( נכון שלא ממש , אבל כמעט ) מה שמסבירי...  To the book