האגדה על חירותא

רב חייא בר אשי היה רגיל כל יום שהיה נופל על פניו [ כשהיה מתפלל תפילת נפילת אפיים ] היה אומר : הרחמן יצילני מיצר הרע . יום אחד שמעה אותו אשתו [ דביתהו , [ אמרה : ה רי כמה שנים שהוא פורש לו ממני - מה הסיבה שהוא אומר כך ! ? יום אחד היה לומד בגינתו . קישטה עצמה , חלפה ושנתה [ עברה פעם שנייה ] לפניו . אמר : מי את ? אמרה לו : אני חירותא שחזרתי מהיום . תבעה [ דרש ממנה יחסי מין . [ אמרה לו : הבא לי מהרימונים האלה שבענף העליון של העץ . קפץ הביא לה . כאשר בא לביתו היתה מסיקה אשתו [ דביתהו ] את התנור . עלה וישב בתוכו . אמרה לו : מה זה ? אמר לה : כך וכך היה מעשה . אמרה לו : אני הייתי . ( לא השגיח בה עד שנתנה לו סימנים ( . אמר לה : אבל אני לאיסור התכוונתי . ( כל ימיו של אותו צדיק היה מתענה , עד שמת באותה מיתה ( . ( תלמוד בבלי , קידושין פא , ע - ב " מתורגם מארמית ) השגרה הזוגית במוקד סיפור זה , כמו בסיפורים קצרים רבים , נמצא המתח בין השגרה לשבירתה . רב חייא בר אשי היה רגיל לומר בתפילתו : "הרחמן יצילנו מיצר הרע . " מלחמה פנימית מאפיינת את שגרת יומו , מלחמה ב ' יצר הרע . ' בעולמו הפנימי של רב חייא בר ...  To the book