|
|
" אני יהודי עצבני , " הודה יורם קניוק בספרו הברלינאי האחרון . פניה עוזזלצברגר הוסיפה - בספרה ישראלים , ברלין - כי " בין תרבויות ובין שפות עדיין יש שרשרות הרים . נוסע אמתי צריך נעליים גבוהות . ובין ישראל וגרמניה צריך הרבה יותר מזה . נדרש כאן ציוד טיפוס משוכלל במיוחד ... מעטים הישראלים שרואים את הגרמנים מקרוב ממש , ברווחים שבין צללי הזיכרון והזרקורים של הסטריאוטיפ" ( עמ' . ( 155 טוביה טננבום - יליד בני ברק וחייל צה"ל לשעבר , המציג עצמו כאמריקני - הגביר עוד יותר את הרוח הביקורתית הישראלית כלפי גרמניה בספרו החדש אני ישן בחדרו של היטלר . כך גם עשה אלדד בק בספרו גרמניה , אחרת . ואכן , כפי שהראה הספר הנוכחי , ישראלים מציירים פורטרט ייחודי של גרמניה והגרמנים . מבוהל משהו , ספקני להחריד וכן - גם עצבני , וכן - אולי גם סטריאוטיפי . ישראלים שומעים את הפיצול התת קולי בגרמניה , והם מזהים רדיואקטיביות בשפה ובמנהגים , באורחות התנהלות ובדרישות פורמליות של הממסד . בכל גלוי הם רואים סמוי , בכל כוונה , ממד נסתר ובלתי מודע . בשל הטראומה של השואה , ובשל חשש התמיד שהיא תחזור , ישראלים עסוקים בחיפוש כרוני אחר...
To the book |
|
|