|
|
הממצאים מחורבת קיאפה תורמים רבות לחקר הפולחן הקדום של תקופת בית ראשון . להכרת הפולחן והבנת ו בתקופה זאת ובאזור יהודה יש חשיבות עצומה למחקר המודרני , כי על פי המקרא במיקום זה ובזמן זה התפתחו שתי תפיסות דתיות ייחודיות בקנה מידה עולמי : האמונה באל אחד , כלומר פולחן מונותיאיסטי , והפולחן האנאיקוני , כלומר הפולחן הדוחה דמויות , המתבטא בציווי " לא תעשה לך פסל וכל תמונה " ( שמות כ , ד . ( מדובר בשני היבטים מיוחדים השונים בתכלית השינוי מהפולחן האלילי שהיה נהוג בכל ארצות המזרח הקדום . אמנם לפי המסורת המקראית תפיסות אלו היו נהוגות מימים ימימה בעם ישראל , אבל כבר על פי המסורת עצמה אנו שומעים כי המציאות היתה הרבה יותר מורכבת . בממלכת ישראל רוב האוכלוסייה , כולל השכבה השלטת , לא הקפידה על פולחן מונותיאיסטי ועבדה לבעל ולאשרה " על כל גבעה גבהה ותחת כל עץ רענן " ( ראו למשל מלכים א , יד , כג . ( גם ביהודה אנו שומעים על חיכוכים בין שתי תפיסות עולם דתיות שונות . כך למשל , מסופר כי בימי יאשיהו המלך הוציאו מהמקדש בירושלים את האשרה ושרפו אותה בנחל קדרון ( מלכים ב , כג , ו . ( מכאן אנו למדים כי עמד בשלב כלשה...
To the book |
|
|