דימונה יש נביא בעירו

בחנוכה תשל ( 1975 ) ו " אישרה ממשלת ישראל לאנשי גוש אמונים התיישבות ראשונה בהרי השומרון . לאישור קדמו שמונה צעדות המוניות של אנשי הציונות הדתית א ל תחנת הרכבת הישנה בסבסטיה . אלפי צעירים דתיים - לאומיים מכל רחבי הארץ שהשתתפו בעליות לסבסטיה , חוו אז את אחת החוויות המעצבו ת של הציונות הדתית והיו שותפים להקמתו של אחד המפעלים המזוהים איתה ביותר , מפעל ההתנחלויות . דוד תורג ' מן , נער בן שבע - עשרה מהעיר דימונה , למד באותם ימים בישיבה התיכונית " בית יהודה " בכפר מימון . אחד השירים הפופולריים שנהגו הוא וחבריו לשיר בסעודות השבת , היה " הבה נפיץ את האור הגדול , " שירו של הרב משה צבי נריה , אבי דור הכיפות הסרוגות . אחת השורות בשיר היא זו : "ישיבות נקים בכל מקום בעיר ובכפר , בעמק בהר בצפון בדרום , וגם בתוך המדבר " . באחת השבתות , תוך כדי שירת השיר , ניגש תורג ' מן הצעיר אל הרב יצחק לוי , מי שלימים כיהן כמנהיג המפד " ל ובאותם ימים היה מורה בישיבה וגם מזכיר " גוש אמונים , " ואמר לו כך : "כל זמן שאין צעדות לא רק לסבסטיה אלא גם לירוחם ולדימונה , לא עשינו כלום " . כבן דימונה היתה לתורג ' מן תחושת בטן...  To the book