מוזיקה

אותה , וקהילות שלמות מתוות את נוסח תפילתן לפי המנגינות המתחדשות מדי יום . על רקע פריחה זו של עולם היצירה המוזיקלית בציבור שומר התורה , עלתה שאלת היחס למוזיקה על שולחנם של הפוסקים . 75 פוסקים מסוימים טענו כי למרות ת וכני השירה אין תרבות זו משתלבת עם רוח היהדות . לדבריהם , לאחר החורבן לא הותרה הזמרה , אלא בנסיבות חריגות דוגמת חתונות או שמחות מצווה , ואין בעובדה 76 שהלחנים נוצרו בעבור פסוקים מהתנ " ך כדי לשנות התייחסות זו . מדברי רבים מהפוסקים הללו עולה שעמדתם לא נובעת רק מהצורך להתאבל על החורבן , אלא מגישה שלילית ומזלזלת לעולם המוזיקה , כפי שכותב בעל ספר פסקי תשובות : מה שפרצו קלי דעת לאחרונה לארגן ערבי שירה שמטרתן העיקרית היא שריפת הזמן בבידור ובתענוגות שמיעת 77 שירה ופעלולים בכלי זמר ... הרי זה איסור גמור . דומה שיש כאן הפלגה גדולה מעבר להדרכת חז " ל , ואולי אפילו בניגוד לכיוון הבסיסי שלה . מהמקורות שהובאו לעיל ניתן לראות בבירור כי חכמינו העריכו והוקירו את עולם המוזיקה . המגבלות שהוטלו על השימוש במוזיקה נבעו מחשש לפריצות , לניבול פה או לאווירה לא ראויה , ולא מיחס שלילי כלפי המוזיקה עצמ...  To the book