|
|
ניתוח שש הגישות שהצגתי לעיל בעניין אופן קביעת מעמד הנכרים במדינת ישראל משפיע גם הוא על שאלת זכותם להיבחר . מן המודל הראשון המכיר במעמד גויי זמננו כגרים תושבים אי אפשר לגזור את זכותם להיבחר , ולכן יש להזדקק לצורך כך לנימוקים שהזכרתי לעיל בדבר אופיו המיוחד של המשטר הדמוקרטי כדי להתיר זכות זו . אך אפשר גם לברר כיצד יש לתרגם את המונח ההלכתי גר תושב למונחים הרווחים במדינה דמוקרטית . האם אפשר לראות מעמד זה על זכויותיו שקול ל"אזרח" או שיש לראותו כ"תושב" בלבד ? תושב קבע במדינת ישראל זכאי לרוב היתרונות שמקנים לאדם חוקי המדינה , אך ישנן זכויות הניתנות רק לאזרח , והעיקרית שבהן היא הזכות לבחור והזכות להיבחר לכנסת ולכהן בתפקידי ציבור דוגמת : נשיא המדינה , שופטים ומבקר המדינה . לדעת הרב הרצוג ההבחנה בין גר צדק שעבר גיור מלא לבין גר תושב דומה להבחנה בין אזרחות מלאה לבין התאזרחות חלקית היוצרת " הפליות ידועות . " הוא מציין במפורש שהפליות אלו נוגעות ב"משפט הדתי הטהור , כגון חיתון , " כלומר גר תושב אינו רשאי להינשא ליהודי על פי ההלכה . אך מצד חוקי המדינה אפשר להעניק לגר תושב ( מוסלמים ונוצרים ) מעמד של א...
To the book |
|
|