|
|
הטיעון העיקרי שבו השתמשו הפוסקים כדי להתיר את הזכות להיבחר גם לנכרים התבסס על ההבחנה בין אופי השלטון במשטר מלוכני לבין אופי השלטון במשטר דמוקרטי . בלשון ההלכה נוצרה הבחנה בין תפקידי " שררה" לבין תפקידים שאין בהם " שררה . " האיסור הוא למנות נכרים " לכל שררות שבישראל , " אך במדינה דמוקרטית אין בתפקידי השלטון " שררה או מלכות . " לשון אחר , האיסור ההלכתי למנות נכרים לתפקידי שלטון קיים בתפקידי שלטון המעניקים לבעל התפקיד סמכות לכפות את רצונו על העם , אך השלטון במדינה דמוקרטית אינו כופה את רצונו של בעל התפקיד אלא מבטא את רצון העם . האיסור למנות נכרים לתפקידי שלטון נובע מן החשש מהשלטת ערכים זרים המשקפים את זהותם הלאומית , אך במשטר הדמוקרטי מייצגים בעלי התפקידים את מגוון האינטרסים של האזרחים . אופי השלטון הדמוקרטי מרכך את הסתירה בין השלטון כביטוי לאופי הלאומי של המדינה לבין זכויות האזרח הפרטי . הפוסקים הסתייעו בנימוקים מנימוקים שונים כדי להצביע על ההיבטים המבחינים בין אופיים של תפקידי השלטון במשטר דמוקרטי לבין מאפייני המשטר המלוכני . לא כל הנימוקים נתקבלו על הכול והם נחלקו ביניהם בעניין תקפותם ...
To the book |
|
|