|
|
גר תושב נוהג רק " בזמן שכל יושביה עליה [ ... ] וכולם יושבים כתקנם . " היובל אפוא הוא אמת מידה להתבססות עם ישראל בארצו . ישיבת נכרים שלא בזמן זה גם אם הם גרים תושבים עלולה לערער את ריבונותו של עם ישראל בארצו . לכן רק במצב מיטבי זה אפשר להתיר את ישיבתם בארץ . רבי אברהם בן דוד ( ראב"ד ; , 1120-1197 פרובנס ) חלק על רמב"ם בשני עניינים עקרוניים : ראשית , הוא סבר שהאיסור " לא ישבו בארצך" מתייחס רק לשבעת עמי כנען , ומכאן שעובדי עבודה זרה אחרים לא נאסרו בישיבת הארץ . שנית , הוא סבר שדין גר תושב נוהג עקרונית גם כשאין היובל נוהג , אם כי יש הבדלים בפרטי דיניו . לדעתו מותר לגר תושב לשבת בארץ גם בזמן שאין היובל נוהג , אך בניגוד לזמן היובל אין מוטלת על עם ישראל מצווה " להחיותו , " דהיינו לדאוג לכל מחסורו ולפרנסתו . " מעתה מקיימין מי שהתנה שלא למול ושלא לטבול [ דהיינו " גר תושב [ " כמה שירצה בכל זמן . " ראב"ד מנמק הגבלה זו בנימוק כלכלי . כאשר אין היובל נוהג , נופלת פרנסת גר תושב כטורח כלכלי על הציבור , ולכן לא נצטוו ישראל לדאוג במחיר זה לגר תושב , אך כאשר נוהג היובל הוא יכול להתפרנס מיבולי השמיטה המופ...
To the book |
|
|