|
|
לפגיעותו הרבה . הסבת מצוות אלו , המתייחסות על פי פשט המקרא לגר תושב היושב בקרב ישראל בלא המרת זהותו , אל גר צדק שהפך ליהודי משפיעה עמוקות על התודעה . יהודים הקוראים את המקרא רק בתיווך הלכת חז"ל אינם מוצאים בו הד לתביעות הרבות להכיר במצוקת הנכרי הגר בארץ ולהזדהות במידה רבה עם תחושותיו . רוב חכמי ישראל הלכו בדרך ממצעת אך אימצו את התפיסה הרואה בשייכות לעם ישראל ולא במגורים בארץ את יסוד החיוב במצוות , ולכן רק גר צדק מחויב בכולן . לפיכך הם הבחינו בין שתי הוראות של המילה " גר" בתורה . לעתים היא מתייחסת לגר תושב , אך בדרך כלל משמעה גר צדק . בכך נפטר גר תושב ממצוות רבות בתורה המחייבות גם את הגר המקראי שלפי פשט התורה לכל בחינותיה הוא נכרי הגר בארץ . רבי מאיר מייצג בקיצוניות עמדה זו . גר תושב אינו חייב בשום חיוב מחיובי התורה למעט באיסור עבודה זרה . אין לו חלק ונחלה בתורת ישראל , אך הותר לו לשבת בארץ ישראל מכיוון שהוא אינו מערים מכשול לפני אמונתו של עם ישראל . דעת חכמים , שנפסקה להלכה , מתונה יותר והם מביעים דעת ביניים בין שיטת רבי מאיר לבין שיטת אחרים . לדעתם גר תושב שאינו רוצה להתגייר אך חפץ לש...
To the book |
|
|