ב. ענישה קולקטיבית

אחת הביקורות המרכזיות על מדיניות הריסת הבתים של ישראל גורסת כי היא מנוגדת לאיסור הענישה הקולקטיבית הקבוע במשפט הבין לאומי ההומניטרי . איסור הענישה הקולקטיבית קבוע בתקנה 50 לתקנות האג ובסעיף 33 לאמנת ז'נווה הרביעית . תקנה 50 לתקנות האג קובעת : 163 כך קבע הנציג האמריקני לוועדה שקיבלה את אמנת ז'נווה , וכך קובעים גם המדריכים הצבאיים של ארצות הברית . ראו שם , בעמ' . 49 164 ראו קרצ'מר , לעיל , 20 ה"ש בעמ' . 318 הדוגמה הבאה תמחיש את הקושי בפרשנות שנתן בית המשפט העליון להוראות שימור הדין המקומי שנידונו לעיל . הניחו , למשל , שבמקום להתיר הריסת בתים הייתה תקנה 119 לתקנות ההגנה מסמיכה את המפקד הצבאי להורות על עינוי חשודים במעורבות בטרור כדי להרתיע מפני ביצוע פעולות טרור ועברות ביטחוניות אחרות . האם גם במקרה כזה היה בית המשפט דוגל בתזה שהדין המקומי גובר על הוראות אחרות של המשפט הבין לאומי האוסרות לחלוטין ובלא חריגים נקיטת עינויים ? ודאי שלא . No general penalty , pecuniary or otherwise , shall be inflicted upon the population on account of the acts of individuals for which they cannot be regarded ...  To the book