פרק ראשון רקע היסטורי

הריסת בתים ככלי ענישה אינה תופעה חדשה בהיסטוריה . ממשלות וארגונים טרום מדינתיים שנאבקו בכוחות גרילה ובארגוני טרור השתמשו לעתים באמצעי זה כדי לפגוע בפופולריות של גופים אלה ולהרתיע את האוכלוסייה האזרחית מפני השתתפות בפעולות התנגדות אלימות . גרמניה נקטה אמצעי זה בפעם הראשונה בזמן המלחמה הפרנקו פרוסית . ( 1870-1871 ) כוחות הצבא הגרמני הרסו במלחמה זו עשרות בתים וכפרים של אזרחים צרפתים בתגובה על התקפות של לוחמי גרילה צרפתים . הגרמנים נקטו פרקטיקה זו גם במלחמת העולם הראשונה , ובקצב מוגבר וביתר אכזריות במלחמת העולם השנייה באזורי הכיבוש הגרמני באירופה המערבית ובמזרחה . הם עשו כן כפעולות תגמול ונקמה על התקפות שספג הצבא הגרמני ועל פגיעה בתשתיות גרמניות אזרחיות וצבאיות . כמה שנים מאוחר יותר , בשנות השישים והשבעים של המאה העשרים , נקטה גם ארצות הברית מדיניות מכוונת של הריסת בתים במלחמת וייטנאם . כוחות הצבא שלה הציתו בשיטתיות מספר רב של בתי כפריים מקומיים , בין היתר כדי למנוע מחסה מכוחות הוייטקונג ולהרתיעם מלהתקיף את הכוחות האמריקניים . פרקטיקה דומה של הריסת בתים נקטו גם הסובייטים במלחמת אפגניסטן ,...  To the book