ד. "אלא בתקופה שקיים במדינה מצב של חירום..."

סעיף 1 לחוק המעצרים מתנה את תחולת החוק בקיומו של מצב חירום . תנאי זה הוא חידוש נוסף של החוק וניסיון , שאין עוררין כי לא צלח , לצמצם את היקפן הדרקוני של התקנות המנדטוריות . המציאות בישראל מלמדת שמיום הקמתה ועד היום היא נתונה ב"מצב חירום , " תחילה מכוח סמכות הממשלה לפי סעיף 9 לפקודת סדרי השלטון והמשפט ומשנת 1992 מכוח סמכות הכנסת לפי סעיף 38 לחוק יסוד : הממשלה . בפרק זה אסקור את המסגרת הנורמטיבית של חוק המעצרים ( ההכרזה על קיומו של מצב חירום , ( אציג את המשמעויות הנוספות של חיי שגרה במצב חירום ואבדוק אם מציאות זו ראויה ונחוצה היום . בהמשך הדברים אבדוק כיצד ישפיעו המסקנות על תחולתו של חוק המעצרים . אופן התמודדותה של מדינה דמוקרטית עם הצורך הבלתי פוסק להגן על קיומה הפיזי לצד התמודדות יום יומית עם איומי טרור הוא נושא רחב היקף החורג ממסגרת מאמר זה . פרק זה כוונתו אינה להתמודד עם שאלות מהותיות וחשובות שמקורן בצורך לאזן בין זכויות האדם ובין צורכי הביטחון בתחומי המשפט השונים , אלא לבחון את ההשלכות ואת המשמעויות של כללים משפטיים ( וחוק המעצרים בפרט ) ב"שגרת חירום" — קיומו התמידי של מצב חירום . בח...  To the book