א. הרקע ההיסטורי לחקיקת חוק המעצרים

כשהוקמה המדינה ב 1948 נחקקה פקודת סדרי השלטון והמשפט , ובה אימצה מועצת המדינה הזמנית את המשפט המנדטורי שנהג בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי . במסגרת זו ירש הדין הישראלי את תקנות 108 ו 111 מתוך תקנות ההגנה ( שעת חירום ) שהותקנו בשנת . 1945 תקנות אלו הסמיכו את הנציב העליון וכן מפקד צבאי להוציא צו מעצר נגד אדם לשם שמירה על ביטחון הציבור , ביטחון המדינה או הסדר הציבורי . חוק המעצרים נחקק ב 1979 והחליף את ההסדר שהיה קבוע בתקנות 108 ו . 111 החוק לא נחקק על רקע של חלל נורמטיבי , אלא ביקש להחליף את ההסדר הקודם . הוא ביקש למחוק הוראות מסוימות ובמקומן עיגן הסדרים אחרים שביקשו להגשים או להדגיש ערכים אחרים . מכאן חשיבותו של פרק זה . בעמודים הבאים נעמוד על התהליכים שהובילו לחקיקת החוק ועל ידי כך נלמד על התכליות שביקש המחוקק להשיג . תובנות אלה יסייעו בהמשך , כשתוצע פרשנות לאופן יישומו של החוק . בעולם המשפט קיימות תורות פרשנות רבות , רובן נותנות משקל מסוים או מכריע לעמדתו של המחוקק בזמן חקיקת הנורמה . כך נוהגות גם שיטות הפרשנות המקובלות במשפט הישראלי , ובראשן שיטת הפרשנות התכליתית . על טיבה של שיט...  To the book