כאשר נאשם מורשע ונגזר עליו עונש מאסר , משכו המרבי של המאסר מוגדר וידוע בעוד מועד . גם עציר פלילי יודע מתי יסתיים המעצר , קרי לכל היותר עם סיום הליכי המשפט . המעצר המנהלי לעומת זאת , אשר הוא מניעתי מטבעו , אינו תחום בזמן מוגדר ותלוי במועד שבו יקבע בעל הסמכות כי חלפה הסכנה שבגינה צו המעצר הוצא . מדינות שמקנות לרשות סמכות לבצע מעצרים מנהליים קבעו בחוקיהן מגבלות זמן " מלאכותיות" אשר לאחריהן אין להוסיף ולהחזיק בעצור ללא הליך פלילי . על פי הפרשנות המקובלת בישראל , חוק המעצרים מאפשר להאריך את משך המעצר עוד ועוד , בכפוף לתנאים האמורים בחוק . 17 סעיף 4 לחוק המעצרים . 18 יצחק הנס קלינגהופר "מעצר מניעתי מטעמי ביטחון" משפטים יא 286 , 286 ( תשמ . ( א" 19 על הקושי בהגדרת הפונקציה השלטונית המופעלת ראו ברכה , לעיל , 14 ה"ש בעמ' . 75-53 20 אפשר אף לטעון כי סמכות זו אינה מתיישבת עם עקרון הפרדת הרשויות במובנו המקורי . ראו מונטסקיה על רוח החוקים ( תרגם עדו בסוק , תשנ . ( "ח עם זאת יש לציין כי על דוקטרינת ההפרדה המלאה אבד הכלח , וכיום יש עירוב סמכויות בין שלוש רשויות השלטון . ראו אהרן ברק שופט בחברה דמוקרט...
To the book