ב. בעל הסמכות

את צו המעצר המנהלי מוציאים שר הביטחון או הרמטכ ) "ל להלן [ ביחד : [ בעל הסמכות , ( לאחר שעיינו בהמלצת של גורמי הביטחון המוסמכים ובלי ששמעו את תגובתו של החשוד לחשדות המיוחסים לו . כלומר , הסמכות להוציא צו מעצר נתונה 13 בג"ץ אל כורי נ' הרמטכ"ל , פ '' ד ד . ( 1950 ) 46 , 34 לרשות מנהלית , ולא לגורם שיפוטי , ואינה מקיימת את מושכלות היסוד של הסמכות השיפוטית . בהליך הפלילי — הן כשמדובר בהארכת צו המעצר הראשוני הן כשמדובר במאסר — שלילת חירות נעשית כפועל יוצא של הפעלת כוח שיפוטי , לאחר שהשופט בחן את חומר הראיות ואת העדויות ושמע את טענותיהם של באי כוח המדינה ושל הנאשם . בעל הסמכות לעומתו מוציא צו מעצר לאחר שקיבל את חומר הראיות מצד אחד בלבד , והצו מוצא עוד לפני שנשמעו טענותיו של העציר ותגובותיו להאשמות . סנגורו של החשוד הנעצר לפי צו מעצר מנהלי לא יוכל לטעון בשמו אלא לאחר הוצאת הצו , כאשר יובא החשוד לפני שופט , וגם זה במגבלות שיפורטו בהמשך הדברים . אמנם החוק הישראלי מעגן את הביקורת השיפוטית כחלק אינהרנטי מהליך 14 ראו אמנון רובינשטיין וברק מדינה המשפט החוקתי של מדינת ישראל כרך א . ( 2005 ) 127 ראו ...  To the book