הריסת בתים - אמצעי לגיטימי למאבק בטרור או ענישה קולקטיבית?

יוגב תובל מאז שנת 1967 ועד לתחילת האנתיפאדה השנייה בשנת — 2000 אז החלה ישראל להשתמש באמצעי ההריגה המונעת " ) סיכול ממוקד — ( " הייתה הריסת בתיהם של פעילי טרור ובני משפחותיהם האמצעי החמור ביותר שנקטה ישראל במאבקה בטרור הפלסטיני . אמצעי זה היה בשימוש עד לשנת , 2005 שבה חדלה ישראל להשתמש בו בעקבות מסקנותיה של ועדה צבאית מקצועית אשר קבעה כי חוקיותה של מדיניות זו מוטלת בספק וכי שכרה יוצא בהפסדה . באחרונה החליטה מערכת הביטחון , בעקבות פיגועים שבוצעו בידי תושבי מזרח ירושלים , כי יש לשנות את המדיניות ולשוב ולהשתמש באמצעי הריסת הבתים ככלי להרתעת גורמי טרור . המאמר שלפנינו דן מנקודת ראות משפטית בשאלה אם ישראל רשאית לשוב ולהשתמש באמצעי הריסת הבתים . בחינה של חוקיות השימוש באמצעי זה תיעשה על פי הוראות המשפט הבין–לאומי והדין הישראלי . חשוב להדגיש כי חיבור זה עוסק בחוקיות הריסת בתים לצורכי ענישה או הרתעה , כלומר בהריסת בתים שביצעה ישראל בתגובה על פעולות טרור או עברות ביטחוניות אחרות . מדובר בהריסות שמטרתן הרתעת טרוריסטים פוטנציאליים מפני ביצוע מעשים דומים בעתיד , ולא בהריסות בתים מבצעיות המתרחשות במ...  To the book