פרק רביעי חשיבותם הדמוקרטית של הייעוץ המשפטי והתביעה הכללית

על היועץ המשפטי רובצת אחריות ציבורית כבדה מאוד . ההצדקה לקיומו של מוסד זה תקפה ככל שיש בו כדי לתרגם את הנאמנות לעקרונות הדמוקרטיה לשפה מעשית של פרשנות משפטית , חיווי דעה והכוונה משפטית . אם מוסד היועץ המשפטי אינו יכול לתרום תרומה ניכרת לכיבוד עקרונות הדמוקרטיה על ידי השלטון , אין הצדקה לקיומו ואין סיבה להעדיף אותו על פני ייעוץ משפטי הניתן לממשלה על ידי עורכי דין פרטיים . אם הדין הקיים סותר את עקרונות הדמוקרטיה , חובה על היועץ המשפטי בכל מדינה להתריע על הסכנות הצפויות . פיצול מוסדי של התפקידים יאפשר ליועץ המשפטי לבצע את תפקידו הממלכתי החיוני האמור בלי לסבול פגיעות במעמדו ובעוצמתו עקב קונפליקטים הנובעים מהחלטות של התביעה הכללית . מובן כי גם בהתקיים פיצול מוסדי על הנחיותיו של היועץ המשפטי לחייב את כל זרועות הממשלה על פי הדין הנוהג מכוחן של פסיקות בג"ץ . כמו כן , גם בהתקיים פיצול מוסדי יוסיף היועץ המשפטי להיות אחראי לניהול התיקים האזרחיים ולייצוג הממשלה בנושאים אזרחיים – חוקתיים , בין כתובעת ובין כנתבעת . אפשר לטעון שאמירה זו כופה מסגרת ערכית על הניתוח התאורטי . אולם תפיסה פוזיטיביסטית בלב...  To the book