|
|
סיבה נוספת לצורך בפיצול המוסדי בין הייעוץ המשפטי לתביעה הכללית היא הנאמנויות של היועץ המשפטי לשלטון הממנה אותו . נאמנויות אלו עלולות לעמוד בסתירה עמוקה לחובותיו כתובע כללי , במיוחד כאשר על הפרקליט לנקוט עמדה אנטי – ממשלית הנגזרת מחובתו המקצועית . לסתירה זו אין משמעות נורמטיבית בלבד , שכן בהיעדר פיצול מוסדי ולנוכח החשש שהתובע הכללי רואה את עצמו כנאמן לשלטון שמינה אותו , עלול לחול עיוות ממשי בתפקידו כאחד משומרי הסף החשובים ביותר של שלטון החוק הדמוקרטי . באילו תנאים יחליט היועץ המשפטי לגבש כתבי אישום נגד הצמרת השלטונית במדינתו ונגד האינטרסים החברתיים , הפוליטיים והכלכליים שלה ? מדובר בדילמה שיש לה השלכות כבדות משקל על עתידו של משטר דמוקרטי . יועץ משפטי שהוא גם פרקליט המדינה עלול להעניק לגליזציה - ובכך גם לגיטימציה מלאה - לשלטון מושחת ולקשרי שחיתות בין האליטה השלטונית לבין אליטות אחרות . בתנאים של פיצול מוסדי ייתכן שיהיה ביכולתו של פרקליט המדינה לשמש חוד החנית של הלוחמה בעבריינות שלטונית ) ובלבד שמובטח תהליך מינוי א – פוליטי לתפקיד ראש התביעה הכללית . ) אין מקום לחשש שדווקא הפיצול המוסדי י...
To the book |
|
|