פולמוס השטחים והשלכותיו על כלל סוגיות הדת והמדינה

עוצמת הוויכוח הדתי-חילוני בסוגיית השטחים מחייבת בחינה מחדש של מקומו בכלל הסוגיה של דת ומדינה . בשאלות הקלסיות כשמירת שבת ומעמד אישי ניכרת בשנים האחרונות ירידה בעוצמת העימותים . נוצרו מנגנונים שעוקפים רבות מן השאלות הלא פתורות ומאפשרים חלופה מעשית , בלי לפגוע ב"הישגים הדתיים" הסמליים המעוגנים בסטטוס קוו . למשל , התפתחו אפשרויות רבות ומגוונות להקמת משפחה ולקבורה בלי להיזקק לממסד הדתי , אף על פי שאין אפשרות להתחתן בישראל בנישואים אזרחיים . כמו כן , התרבו האפשרויות לבילוי ולמסחר בשבתות , ואנשים שאינם יהודים על פי ההלכה נטמעים במגזר היהודי של החברה הישראלית בלי לעבור גיור כלשהו . שינויים אלה בסטטוס קוו לא הביאו עמם סערות פוליטיות ולא מנעו ממפלגות דתיות להיות שותפות בכל הקואליציות . על כן תיאור המציאות בתחום יחסי הדת והמדינה כמעבר " מהשלמה להסלמה" רחוק מלהיות מדויק . במצב שבו חלה ירידה בכוחה המפלגתי של הציונות הדתית ובכוח המיקוח הפוליטי שלה היא בוחרת שלא אחד הנציגים הבולטים של המגמה הזאת הוא הרב שמואל אליהו . דוגמה לגישתו ולניכור מן הממסד הישראלי שהיא מייצגת היא מאמרו העוסק בסירובם של תומכי ...  To the book